נומי, עצמי עיניים
בחושך אין אימה
הפעם,
העולם ימתין לכאב
הבא
שיביא האל
ואולי גם ברכה תהיה
בו לבסוף.
נומי, שעת בין-ערביים
חלפה, שרדה
עוד יום שנעצם
עם עינייך, ועם
יופיין
המתעגל בין סוף
לסוף.
נומי, כי עתה
אני רק זיכרון
של חיים ושל
חלום,
ואני מזקין בין
ימייך
ומרצין את מבטך
ואת קולך...
אך עזבי כל זאת,
הפעם,
ובואי,
נלך לישון...
לפינקי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.