אבירם מגור / חותם |
ללכת שותק ומיותם.
ודאי שהייתי רוצה
להשאיר איזה חותם,
להותיר חריץ קטן,
שלי,
בתוך סרגל-הנצח
של הזמן.
לחלוש על זיכרון
של דורות
של אנשים,
שלא אכיר -
שלא אדע,
אשאיר בהם
צלקת של תודה,
ואעלם...
כמו אגדה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|