אורה לב-רון / כל הימים האלה |
ימים,
נשאתי את גופי לכל
המקומות, ועשיתי לו דברים
איומים.
כמה ציית, כמה שמע, והלך
אחרי אל המים, והיה
עמי למדבר
ונסגר בנהמה, ודאי שמעת -
עמומה.
והיום הוא קר, הוא פורש
מאתי פיסות-פיסות, אותן
זהובות-נוראות, וכבר
תליתיו בראש כל הר
ואין לי נחמות אחרות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|