|
אני מוציא את הכלבים לטיול היומי.
אנחנו זוחלים לאט מתחת לשמש
כל כך חמה
משב של אבק מאתר הבניה
נצבע בזהב
ועובר סביבי
הכל כל כך שקט.
מתחת לסנדלים כתובת בשחור
צדה את המבט שלי
"פיתום ורעמסס"
כתובת.
מסתננת להכרה שלי כמו
נחש
מתפתל
מוביל אותי בפרוזדור חשוך
אל הסוף
אבל רגע,
עוד מעט
אני משתהה
מדליק גפרור
(מתבונן בלהבה הכחולה)
לאור הגפרור הפרוזדור נראה יותר
קטן יותר
חשוך ואני
יותר לבד.
ואז הגפרור, פיסת פחם באצבעותיי
עצמות וגידים.
בתוכי מתגבשת פירמידה של דממה
שקט על - גבי שקט
על - גבי
שקט
3 -
נשימות
3 -
קולות של לבנה מתנפצת על הרצפה
אחד הפועלים צועק משהו בערבית. |
|
|
אני הכי שונא
אנשים שמדברים
איתי בצ'ט ואז
שולחים לי שורה
של סימנים כאלה,
נגיד
&@!%>-:<$
ואז אני שואל,
מה זה,
קיבינימט?
ואז הם עונים
"מה, אתה לא
רואה? זה איש
שמציץ מעל גדר
ואוכל בננה."
אפרוח ורוד,
זועם נורא.
הנה, ככה:
)-:< |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.