אני לא אוהבת את שיעור ספרות
יושבים ולומדים על שירה
איך,
איך אפשר ללמוד שירה?
תתפלאו.
"למה המשורר בחר דווקא נושא זה?"
מה למה? כי ככה
כי זה מה שבא לו
לא? לא.
נכשל.

יש קטגוריות
חוקים
מאפיינים.
שיעור ספרות מסודר מאוד.
נקי מאוד
טכני מאוד.
יושבים ומנתחים שירה.
קוראים שיר ומנתחים.
"מה המשורר חשב כשכתב שיר זה? הדגם."
אני יודעת? מאיפה אני יודעת?
אני לא יודעת.
אני קוראת.
מתרגשת, מבינה, משתנה.
אבל בהחלט לא יודעת על מה הוא חשב.
כמעט טוב מאוד.

איך אפשר לנתח שירה
למה לעזעזל לנתח שירה
למה לא לתת לה להיות כמו שהיא?
זו המטרה שלה, לא?
זו התכלית שלה, החופש
מה חופשי כמו שירה
מה יפה כמו שירה
איפה תמצא אמת כמו בשירה

אבל לקרוא פעם אחת.
פעם אחת ודי
לא לנתח.
זה בהחלט לא מה שהמשורר חשב עליו
מה ידמה לשירה?
חלקה
שקטה
עדינה
ענוגה
בלי נימוקים, המורה, בלי לשבור את הראש
הרי אין דרך טובה מזו להפיג את הקסם של השירה.

אני לא אוהבת שיעור ספרות.
אני אפילו לא אוהבת את המורה לספרות.