מור אלן / אין כמו הבית |
העץ ההוא שאיתו גדלתי.
הבית הזה שאותו נשמתי.
הילדות הזאת שהייתה במקום הזה.
הכל יעלם.
אנחנו נלך. ולכאן יגיעו אנשים אחרים.
שיגדלו עם זרעיו של העץ שאיתו גדלתי,
שינשמו את הבית הזה שבו גרתי,
שתהיה להם ילדות במקום הזה שהיה שלי.
משתוקקת אני לגור פה עד אין סוף.
אין מקום בעולם עם אוויר כל כך נקי.
עם תחושה שזה באמת, אבל באמת, הבית שלי!
איפה עוד אמצא מקום כמו זה?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|