|
העץ ההוא שאיתו גדלתי.
הבית הזה שאותו נשמתי.
הילדות הזאת שהייתה במקום הזה.
הכל יעלם.
אנחנו נלך. ולכאן יגיעו אנשים אחרים.
שיגדלו עם זרעיו של העץ שאיתו גדלתי,
שינשמו את הבית הזה שבו גרתי,
שתהיה להם ילדות במקום הזה שהיה שלי.
משתוקקת אני לגור פה עד אין סוף.
אין מקום בעולם עם אוויר כל כך נקי.
עם תחושה שזה באמת, אבל באמת, הבית שלי!
איפה עוד אמצא מקום כמו זה? |
|
|
אני לא ממש
בטוח, אבל לפי
מה שראיתי בשאר
הסלוגנים כאן,
שחלקם לא כלכך
ארוכים, ורובם
אפילו ממש
קצרים, בגלל
שהמחברים שלהם
רצו שהם יהיו
קליטים ויפים,
ואנשים יוכלו
לשרוק לפיהם,
לזמזם את
המוזיקה שלהם
ברחוב ולדקלם
אותם
במקלחת,בימי
חול, ולפעמים גם
ביום שלישי,אז
אני חושב
שהסלוגן שלי קצת
ארוך מידי,
אולי. טוב נו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.