דורין מנדלבאום / ואנחנו |
ואנחנו שותקים,
ואני קרה,
נושפת גז של קרח אל תוך החלל
ומעבה את החלון שבתוכי
ואתה חם, ואתה רותח,
אתה נושף להבות של אד
מנסה להמיס את גופי הקר
והחום חודר בי
והחום קפא
את מה שנשפת הפכתי לקרח
את מה שהמסת ירקתי מתוכי
ואתה בוכה
ואני בוכה
דמעות של קרח
דמעות של קרבה.
http://www.magentic.net
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|