ארץ- ישראל מוכה, שרופה וגם בוערת.
מי הרס ומי השחית? נפלה התפארת.

אני זרקתי זבל, זיהמתי כאן כל חבל.

אז יש לנו זבל בארץ- ישראל.

ארץ- ישראל חורבן, כליה ואף נופלת.
מי דרך ומי כבה לנו את הגחלת?

אני זרקתי זבל, זיהמתי כאן כל חבל.
אני הדלקתי גץ, הכחדתי כל עץ.

אז יש לנו גץ ויש לנו זבל
בארץ- ישראל.

ארץ- ישראל ניתוץ, שיקוץ,
אט- אט קורסת.
הטינופת כל חלקה טובה שלנו הורסת.

אני זרקתי זבל, זיהמתי כאן כל חבל.
אני הדלקתי גץ, הכחדתי כל עץ.
אני זרקתי פח, השארתי מלוכלך.

אז יש כאן טינופת ויש לנו גץ
ויש לנו זבל בארץ- ישראל.

ארץ-ישראל עוד לא מתה אך היא גוססת.
הרעה והפשיעה בעוז מתנוססת.

אני זרקתי זבל, זיהמתי כאן כל חבל.
אני הדלקתי גץ, הכחדתי כל עץ.
אני זרקתי פח, השארתי מלוכלך.
אני נתתי שוחד ונבחרתי מחדש.

אז יש לנו שוחד ויש גם טינופת
ויש לנו גץ ויש לנו זבל
בארץ- ישראל.

ארץ ישראל כבתה, אבדה ולא פועלת.
כל אומה שמגיעה ממנה נגעלת.

אני זרקתי זבל, זיהמתי כאן כל חבל.
אני הדלקתי גץ, הכחדתי כל עץ.
אני זרקתי פח, השארתי מלוכלך.
אני נתתי שוחד, נבחרתי מחדש.
אני הכול תרמתי, נשארתי מרושש.

אז יש לנו עוני ויש לנו שוחד
ויש גם טינופת ויש לנו גץ ויש לנו זבל
בארץ- ישראל.