הדס שטיימן / חמצן |
לנצל את הרגע ככל האפשר
להחדיר את האוויר אט אט לריאות
לא לחלקו לשאר.
אך זה הרגע שב ממרוץ
וכוחו כבר אזל, הוא הולך ונגמר
אני בכל כוחי נושפת לפיו
ובגופי החמצן כבר שייך לעבר.
נאחזת לפחות בתקווה הקלושה
שעזרתי, שפעלתי לפי הכללים
אך לבסוף שנינו נותרנו לבד
שוכבים ללא רוח חיים.
סוף סוף נחת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|