|
אני הצרצר שהלך ונגמר
בחלקת אלוהים לא חם ולא קר
רק קצת מר
אני הנמלה שהיתה עמלה
מקצקצים לי בפנסיה ודמי אבטלה
לה לה לה
אני הפנתר שלמד לוותר
באורות רמזורים חלונות ראווה
ועוד לילה עוד יום שעובר
שעובר
שעובר |
|
|
בהיותי נער צעיר
לימים מתה עלי
אימי. אבל ככל
שעובר הזמן היא
פחות ופחות
סובלת אותי.
חרגול בטיזר
מתוך המונולוג
האינטרוספקטיבי
אורבאני שלו,
"מדוע אני מיוחד
ואתם לא" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.