מהו זמן?
דקות ארוכות של נצח?
כאב אינסופי?
או סתם עצב מתמשך?

מהו זמן?
שעמום מונוטוני?
שנים חסרי משמעות?
או עונות מתחלפות?

האם זמן, הוא איבוד הנצח?
הבטחה של דחייה?
נקודה ללא מוצא?
פסיעה במקום?
משהו רחוק בלתי מושג?

זמן, הוא סימן השאלה הכי כאוב שלנו,
האיטיות הכי מעיקה,
או המהירות הכי מפוספסת.

זמן, הוא הילדות,
ולאט ההתבגרות,
אוסף הרגעים של
אושר וחיוך
או של אובדן
תיקווה והאמונה.

זמן, הוא הציפור,
המרחפת מעלינו,
ההספקה שמאיצה בנו,
והגשמות השאיפות.

זמן, הוא ההבנה,
של החיים, התפיסה
של הדברים.

זמן, הוא התחייה מחדש,
הווצרות החיים,
התחדשות הפריחה.
   
זמן הוא גם סוף,
נבילה של יופי,
הדרדרות המושא.

זמן הוא, האיחוי,
הגיבוש, האיחוד,
והריפוי של השבר.

זמן הוא, התירוץ,
הבריחה, ההיסתייגות,
ממצפון הלב.

זמן הוא הרגוע,
מהמסע,מהחיפוש,
השלווה והמנוחה,
מהרדיפה אחרי הגדרות,
השקט שבשלמות והמלאות הספקות.

זמן הוא,
הזיכרון, הבנייה של התמונה,
התדמית והדמות,
התווספות הידע והכח.