רציתי לאחוז במציאות ולחבק אותה בשתי הידיים,
להסתכל בעיינים ולהמשיך לעוד מחר חדש,
הלב שלי דימם את דמעותיו לאחר מפגע החיצים שפורר את נשמתו בפעם
הזאת.

אילו הפאזל הזה לא היה כה מסובך כקוביה הונגרית המצחקקת למולי
ומבקשת ממני - בואי תפתרי,
אולי גם היום הזה היה יותר יפה, אולי החיוך שהתעקל לו מטה היה
נראה קצת אחר ואולי כל אלה לא אחרים מלהיות המציאות החדשה
הנושקת בעורפי ומבקשת להתמודד כאילו האתמול כבר לא קיים.

המציאות החדשה שלי.




נכתב בתאריך 1.1.2006 בשעה 12:30