אושרית אפל / כשרצית ללכת |
אמרת:
לא יכול יותר
להכיל
שתיקה וניתוק
מצמרר
אז הרוח שבי
חדלה
לנוד כה וכה
וציפור נאלמה
ציוצה רק
החוויר
והים, הו הים
סערה
ורטוב הוא ליבי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|