עומר לשם / משקיף אל העכשיו |
הגיע קצו של הזמן והנה נראה הוא מגיח ברקיע חדש.
כמו אומר שלום, אני עכשיו נפרד מפיצוי שכזה אשר אקבל רק
בחלום.
בשעת הדמדום אני נרדם ומקיץ בעת תקומתה של שמש חדשה
עתה זיהיתי את מקומי במסדרון האינסופי.
חיל הפרשים של לבי ינוח על משכבו עד אשר תישמע הקריאה למלחמה
הבאה
ובעודי נם לי כאן חוצה אני מדבריות שוממות במעוף מעל כל.
כל שהיה כהיה בעבר הרחוק ובאופק של כל אשר יהי,
עכשיו הגיע הזמן לקצו, כעת אני עמי.
ואני, מה נותר ממני, אלא גוף במלוא נשמתו והדרו משקיף אל
העכשיו.
הגיע קצו של הזמן והעכשיו הוא לעולם.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|