New Stage - Go To Main Page


שלומי ואני יורדים על קוסקוס ביום שישי בצהרים
קצת לפני שהשמש תשרוף ונארוז את עצמנו לבריכה,
אנחנו מדברים על מניות על אחוזים (אני חושבת על סטטיסטיקה),
שיחה דמיונית כזו של "תמכור, תמכור, אולי גם אני אקנה, תמיד
רציתי אופציות" - וצוחקים על עצמנו שאין לנו מושג על הקשקוש
הזה בכלל, ואיזה מין בני דודים אנחנו שאין לנו על מה לדבר ביום
שישי בצהרים על קוסקוס מלבד על כסף, אז אנחנו מתחילים לדבר על
הצבא.

אחרי ההתנתקות, ספירת העומר ועוד נושאים שהספקנו לכסות,
אנחנו מתחילים להתווכח איזה קוסקוס לוקח בזחילה - של סבתא או
של אמא שלו (הקוסקוס של סבתא תמיד יוצא ביד חזקה ובזרוע
נטויה), ואיך לאכול - עם סלט חריף למעלה, או כרוב וגזר, קציצה
או עוף, עם ירקות או בלי ירקות, עם או בלי מרק - שלומי אומר
שאכילת קוסקוס היא ממש אומנות, ושרק פלצנים אוכלים אותו כמוני
- הרבה ירקות ואפס בשר.

אחר כך מתגנבת לי שאלה קצת אישית, על ילדים וחתונה ושאר בבל"ת,
ושלומי אומר שאני נהיית רצינית מדי, ומה נסגר איתי בעצם, מאיפה
הכבדות? אני רוצה לתפוס אותו בצווארון של החולצה הלבנה, ממש
כמו טוני סופראנו, לומר לו: באמא ש'ך שלומי, עזוב אותך מנאסד"ק
- לך על אהבה. אין, אין על אהבה.


21/5/05



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 4/6/05 1:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דנה אגם

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה