עטופה בעננים
שומעת את קולות הציפורים.
לוקחת שאיפה עמוקה
מאוויר הפסגות,
פורשת את בדידותי
על כחול השמיים.
מביטה במבט תמים
לעתיד,
כותבת שירים.
מרגישה שהאושר מתקרב
ושוב מתרחק.
נותנת לעצמי עוד דקה בשכחה.
לא עוצרת לרגע על
אף מחשבה
אף זכרון
אף אשליה.
רואה את השלכת;
העלים נופלים באיטיות
אולי אחד מהם יגע בך.
לבבות טועים,
עולמות אבודים.
תסתכל לי בעיניים;
הן עצומות.
אני רוצה לעוף.
הנה עוד שנייה
ואני ניתקת מחוף מבטחי בשמיים.
אני מתקרבת אל עלי הלשכת;
אליך...
רק אל תשכח לתפוס אותי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.