הנה הוא מתיישב
כסא העץ חורק
"עוד לא להזמין" עונה לה,
מביט אליה ושותק
היא הלכה בינתיים
ועוד מעט ירגיש שהוא בסרט
אולי זה הים עושה את שלו
זו מדינה אחרת
הוא נשען אחורה
המוסיקה מלטפת את אוזניו
עכשיו רגוע
ועוצם הוא את עיניו
וודאי הוא ייזכר באותם ימים
שהיה רווה בהולכו במדבר
והיה קל מנשרים
היא מפתיעה אותו. עונה לה: "משהו קר"
הוא מוציא מחברת
מסביב אותו הנוף אבל אחר
מתחיל לכתוב על מה שעובר
יושב שם זוג והוא איתה גומר
חבורה של צעירים שצוהלת לבואו של מכר
הלילה עוד רחוק מלהיגמר
הנה היא מתקרבת, מגש ביד אחת
צמידים צנועים ביד שנייה, היא רק בת עשרים הילדה
מרחפת מעליו הטיסה
שאותה הוא מחר לוקח
הוא שוב אומר לעצמו "חבל"
אחד בפה אחד בלב לבטח
ובלילה הוא יקום
כשצמידים - צנועים נמה לידו
יביט הרחק מבעד לחלון
אולי זה הים עושה את שלו |
