|
טיפטפתי את עצמי לדעת על הרצפה
זוהמה ורפש דבקו ברגליי
אצבעותיי כשלו בגרוד הקליפה
ניערתי את ראשי בכח
להשליך את המסכה
הצטופף לו שם למטה
נשל, קליפה
אפור קשקשי רשרושי וכסוף
ועמדתי שם עירומה -
מולך
הנוסעת השמינית
נחש פתן שחור עם טבעות נוצצות
שאריות נוזל לבן
נותרו על ציפורניי הארוכות
זוהרת
אחרת
חדשה ונקייה. |
|
|
שיר הלל למשמש:
הו, משמש,
אתה כה כתום
אתה אינך ירוק,
ובסופך אמצע
גוגו
לעולם לא
תאכזב,
משמשי היקר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.