בפרפרים נפשי יוצאת אל הכרמים
במחולות נערות בשמלות לבנות.
אור היין בעיני.
ואני מתבדר ברוח הקלילה
המבדרת בקול תופים וחצוצרות.
בה אני מונח
כמשה הנמשה מהיאור.
השמש קורנת פנייך
כתמולות שלשומים.
חלומות קטיפה
שזורים בחוט של תכלת ורחמים.
ואני כסוף נרעד ברוח,
ואת כיין בכרמים.
בפרפרים את.
ביעלים ובעופרים
את.
ואני מתבדר עם הרוח.
משי אותי אל תוך ביתך!
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.