|
דף אחד ועט מגמגם הם שנותרו לי
להפליג במחשבות עליה
לשאול שאלות שתשובתן בגדר חידה
וחשיבותן כעלי שלכת מזהב בחודש אפריל
היא יודעת שאני יודע שהיא יודעת,
שאין לי מושג
ובכלל, ככל שאני נוטה אלכסון, מבולבל
היא מחייכת אלי חיוך ארגמן שכולו הבנה
ורוך, כשל ליטוף שיר נוסטלגי המצלצל במקום רחוק |
|
|
האישה, אני,
לבמה, בית, את,
את, מכור,
עזבתי, חדשה,
זרקתי.
לפניך עשר
מילים, יש לסדרן
מחדש כך שיצרו
סלוגן מבדר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.