אדריאן טודור / ילדה |
אשר לשחק לעולם אינן מפסיקות
אך כשהן עצובות
מסלעי הנפש נחלצות דמעות.
ידייך - כיונים הלבנות
הפורשות כנפיהן אל-על
ומכתירות את השמש
כפריחת הנרקיס בשדות.
ירכייך - הן נפתולי שביל מרומז
בין שמלה פרחונית למכנס צמוד
עליו החשק לחמוד מתגלגל וניתז
ונותר לבסוף כילד אבוד.
שיערך - יער המאדים לעת ערב
וניצת בעיניי כל זריחה,
ענפייך הרכונים על צדעיי בוערים בקרב
לב שידע ויודע - רק אחת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|