אף פעם לא ידע כמה אותו היא אהבה
כמה ניסתה,
כמה חתכה,
כמה צרחה,
כמה שרפה,
כמה סבלה...
כמה ידעה שלא תוכל שוב לעולם...
כמה ידעה שאי אפשר, אך היא ניסתה...
כעת שבורה, זרוקה, לא מסוגלת עוד להיות
לא מסוגלת לעמוד,
לא מסוגלת גם לראות
ושוב אותו עיגול ישן
שמתרחב לו עם הזמן.
רצתה רק עוד פעם לנסות לחיות ולחוות
אך שוב שברה, הרסה, כבר לא בוכה,
כי לא חשוב כמה ניסתה,
כמה חתכה,
כמה צרחה,
כמה שרפה,
כמה סבלה,
לא תהיה עוד לעולם בשלמותה,
כמו שהיתה פעם... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.