ארבל הכרמלי / כרוח הנך |
ופעם שחורה,
את הולכת עמי כל היום,
את מעיפה אותי, עלייך, לחלום
את באה לקראתי גם בהקיץ
ומדביקה לי נשיקה ריחנית
מפיך הפולט בפניי את תשוקתך
ומעביר על צווארי את לשונך.
בואך לשלום, רוח מלחכת
אשר סביב גופי מתעכבת,
אל חזי נדבקת,
שיערי משדדת,
הכל כפי שאהובה טובה עושה-
מעלה בי את הלהבה.
19/05/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|