יושבת וחושבת... הכוס תמיד נשברת.
היא רוקדת לה ריקוד הנצחה... אני מסתכל יותר מדי, היא יודעת.
אני רוצה תשוקה, היא רוצה רגש.
אני רוצה חזק, היא רוצה עדין.
היא רוצה כל מה שאני הייתי רק רוצה לא לרצות.
והיום מתחיל, לשמש אין תריסים, הם מכאיבים.
קורעת את עצמי מטירוף זמני, חולשה אובססיבית.
שוקלד חם מטפטף על גופך, כל כך יפה, מושלמת ביופיך, עיניים
עצומות, ישנה כמו מלאך
רק חבל שלא תקומי עוד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|