|
אצלי במרתף
יש מגרש חנייה
מפהק מריקנות
אבל לעיתים
באות לחנות בו
כמה מכוניות שחורות
שחוקות גלגלים
עם מנוע חרישי
יורדות אליו באיטיות
באור הניאון הקריר
שמאיר אותו
הן תמיד נראות
ישנות
מאובקות
דוממות
כמו ידידות ותיקות
אני מחנה אותן בפינה
ולוקח את המפתחות איתי
לשינה אחת גדולה
במיטה של שיכחה. |
|
|
כששאלתי את אמא
שלי למה הייתה
שואה היא ביקשה
ממני שאני אתן
לה עיפרון, נתתי
לה היא שברה
אותו ואז ביקשה
את כל החבילה,
נתתי לה אותה
והיא ניסתה
לשבור אותה ולא
הצליחה ואז
אמרה:
אתה רואה, יהודי
אחד קל לשבור
אבל הרבה יהודים
יחד זה קשה.
אבל אמא בשואה
נרצחו הרבה
יהודים,
היא שתקה לקחה
מסור וניסרה את
העפרונות.
אתה צודק היא
אמרה לי וחזרה
לג'ויינט.
יאשה מתחיל
להבין את השואה,
הגראס
והסלוגנין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.