[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ורד נוגה קשת
/
פעם הייתי פריקית

פעם הייתי פריקית
לבשתי שחור
ושמעתי אביב גפן
כל היום

אימא ואבא לא אהבו פריקים
כי הם היו מתקופה אחרת ורצו שאהיה כמו כולם
אבל אני תמיד הייתי מיוחדת
ואף פעם לא הייתי כמו כולם

פעם הייתי פריקית
ואפילו הייתה לי חברה פנקיסטית
והיינו מעשנות סגריות
במדרגות התחנה המרכזית

אבל יום אחד גילי הגיע
והיה לו צלב נאצי על החולצה
ואני בכלל לא אוהבת
כי סבתא שלי הייתה בשואה
וכמעט מתה

ואז הבנתי שאני כבר לא רוצה להיות פריקית יותר
ושיש דרכים טובות יותר להתמודד
לא נוגעת יותר בסיגריות ומחפשת רק בנים שווים
אני עוד שומעת אביב גפן
אבל לא אוהבת שהוא עושה דברים מגעילים







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שמנים הם קדושים
אחי. ברצינות.


שלומית המצורעת
מתמסטלת על
גלידה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/5/05 10:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ורד נוגה קשת

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה