|
פעם הייתי פריקית
לבשתי שחור
ושמעתי אביב גפן
כל היום
אימא ואבא לא אהבו פריקים
כי הם היו מתקופה אחרת ורצו שאהיה כמו כולם
אבל אני תמיד הייתי מיוחדת
ואף פעם לא הייתי כמו כולם
פעם הייתי פריקית
ואפילו הייתה לי חברה פנקיסטית
והיינו מעשנות סגריות
במדרגות התחנה המרכזית
אבל יום אחד גילי הגיע
והיה לו צלב נאצי על החולצה
ואני בכלל לא אוהבת
כי סבתא שלי הייתה בשואה
וכמעט מתה
ואז הבנתי שאני כבר לא רוצה להיות פריקית יותר
ושיש דרכים טובות יותר להתמודד
לא נוגעת יותר בסיגריות ומחפשת רק בנים שווים
אני עוד שומעת אביב גפן
אבל לא אוהבת שהוא עושה דברים מגעילים |
|
|
לפעמים נראה לי
שכל מה שאני
עושה, זה
להתפוצץ בבתי
קפה ולפזר את
החלקים הפנימים
של היהודי הזה
או כל אחד אחר
לצורך הוויכוח.
אנחנו דור של
מחבלים שלא אכפת
להם כמעט מכלום,
אולי חוץ מלמות
עליכם...
מוחמד מחמוד
אחמדוביץ' ממחזר
ממוחזר פטור
מביקורת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.