יוסף ברנשטין / כשאדם הולך לעולמו |
הוא ממשיך לחיות
בזכרונם של ידידיו.
כל אחד מכירו
בדמות שונה
אף על פי שראו
את אותה הצגה.
וכשנפגשים באזכרה
ומעלים זכרו לטובה,
משבצים זכרונות
כמו אבנים בפסיפס.
ובכל פעם
דמותו מוארת
כתמונה שצולמה
מזוית אחרת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|