כרענו על החוף בצד המדורה
ואש בלבבותינו מיד אחזה,
דהרה לה האש, לשונות שלחה
כאשר את פשטת את השימלה.
פזזו עינייך מגרות החושך
הציתו דמי שדייך מן הלובן
הסעירני שיערך מן האודם
נצרבו שפתיי מלשונך.
לבך העלייתי על המוקד
ובשאגת עיני טרפתי גופך,
בגופי הרקדתי כל גופך
וזוהר השלהבת נותר בלבך.
18/05/05 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.