האם אתה שם? כי אני כמעט ולא
אני כבר נעלמת נבלעת בתוך כאב רעב
שרעב לעוד קצת ממני יש לי אותו המון ויותר אני לא רוצה
את הרעיון של לרדוף אחרי לכל מקום הוא עוד לא מיצה
בסוף אתה תראה הוא ישבור אותי יאכל אותי כל עוד אני בחיים
ועברו בי מחשבות קטנות האם הוא אוכל גם את המתים
כי אם לא, אז מה אני עוד פה

אין לי שום הגיון לא אין לי עכשיו אני לא חושבת
אני רק מסתכלת לתוכי לבפנים וכותבת
סוג של שחרור של מחשבות אבל בפנים אני יודעת שלא זה לא הסוף זה
לא הסוף
איך זה שאחרי כל כך הרבה שנים
אני עדיין כלואה עושה דברים שאני לא רוצה
לא עושה דברים שאני רוצה... מצחיק אותי העניין הזה אבל אני
בוכה
אני תמיד רוצה לברוח אבל אף פעם לא בורחת
אני טפשה על זה שעוד לא ברחתי כי ברגעים קטנים של אושר פתאום
את כל הכאב שכחתי

עובדה שאני מבטיחה דברים ולא מקיימת
הבטחתי שאני אעלם! אבל אני לא נעלמת!
אמרתי שאני מוותרת על חלומות! ואני עדיין חולמת!
אמרתי הרבה ועשיתי כ"כ מעט
ובינתיים שאני מדברת
אני מאבדת הכול לאט לאט
את הכול! ובעיקר את עצמי
מאבדת את עצמי בין אלפי אנשים בין אלפי עצים ערומים בין
הפארקים ובין הבתים
מאבדת את עצמי בתוך הכאב שבולע חיים והאם הוא שולט במתים?
כי אם לא, לאן אני הולכת בשביל מה אני עוד פה

זה לא יגיד לך כלום לא יגיד!
זה לא יגיד לך דבר,
לא מה שאני כותבת על הווה על העתיד או על העבר!
זה לא יגיד לך דבר זה לא יגיד לך איך זה באמת מרגיש
זה לא יגיד לך זה לא יגיד לאיש
זה לא יגיד זה לא!
הפחד הכאב וכל דבר שלילי שייך לי
זה לא הולך זה רק מגיע
וקר לי וכואב לי ואף אחד מלמעלה לא קורא לי
ואני לא רוצה למות ואני לא רוצה לחיות ואני לא רוצה להיות ואני
לא רוצה
נמאס לי להלחם בכל הכאבים אז בגלל זה אני שואלת אם הוא נלחם גם
עם מתים