רינת ים / גבר |
בפוסעי בשביל לגנו
בליל אור ירח חצוי
וקולה של תנשמת
ברוש ניבט אלי בחשכו
צילו האדיר את מימדו
וגדר קוצנית משתרגת
שרטה בליבי כמעט
אך העץ כפף צמרתו
וביד מאצילה חובקת
בריחותיו של יסמין
משכני לפתחו של הגן
וכבר אין פליט יראה
וכבר אין שריד פחד
גם אם נדמה לרגע
ואראה צל כנף עטלף
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|