כל כך נמאס לי
לחזור על זה שוב
והתחושה הזאת מוכרת
יותר מדי טוב
זה הופך לסתמי
וכבר לא מרגש
לפחד מהעשן
ולגעת באש

זה הכל בתוך הראש
והחום אינו מפריע
עוד אחד הלך
במקומו אחר יגיע
לקחת לריאות
ולהשאיר הכל בפנים
רק להעלים את התחושה
לא ליפול על הפנים

כולם הפכו בובות
פסלים עם לב של פלסטיק
ימים, שיחות של כלום
נמתחים לי כמו מסטיק
מבטיחה שיסתדר
אופטימית לנצח
גם אם לבד אז יש תמיד
בחומה איזה פתח
מקווה בשבילי
ושואלת את כולם
הכל חולף לו עם הזמן
סובב גם העולם.