אני רוצה אותו ישר
בגוף שלי, שאת המילים
נשליך מעלינו, כעיוורים
שלמדו ללכת בלי.
על הרצפה
נשכיב אותן, שיתקמטו
להילפת, שלא יבינו
מה קרה להן, ש
יתפרקו
למילות שאלה, בלי
אויר, בלי זנב
שיוסיף לפרפר בפינו
כמו ציפורן כסוסה, עד
שנירק את החושים בכוח,
זה כנגד זו, נלבש עירום
ונתכסה שתיקה, ולא
נמצא קצה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.