New Stage - Go To Main Page

עמית בי
/
דמעות

שכבתי על המיטה ובכיתי.
זלגו לי המון דמעות, וכאילו לא שלטתי בהן.
מלמלתי הרבה, אפילו אני לא הבנתי מה אמרתי.
כאב לי ושרף לי נורא. כל הפצעים שלי נפתחו,
ובכלל לא היה לי זמן להתכונן לזה.
להתרחק ממך, לטפל בעצמי.

הדמעות האלה כל כך נוראיות, הן מייסרות אותי וגורמות לי להרגיש
רע עם עצמי.
אני רק מנסה להשתחרר, לא רוצה להכאיב לאף אחד.
לא רוצה לפגוע, רק רוצה להמשיך הלאה כאילו כלום לא היה.

הן גדולות, ונראה שהן ימשיכו לזלוג לנצח, אם יש דבר כזה.
אף אחד לא שומע אותן, אף אחד לא שומע אותי,
ואני בכלל לא מבינה איך.
איך אפשר שלא לשמוע כאלה נהרות זורמים?
איך אפשר שלא לראות מבט כל כך עצוב?

הן עדיין זורמות, והן אדומות נורא.
אני מודה על כל דמעה שכזו,
היא מקרבת אותי להחלטה שצריך להמשיך הלאה.
אני ממשיכה הלאה.
אני ממשיכה.
אני.
אין לי כוח לזה יותר.

לזכרה, ולזכר ההשראה השנייה לזה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 2/6/05 23:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עמית בי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה