כשאת פותחת את הלב
ונותנת למישהו להיכנס
כשהמישהו נכנס
ובליבך שטחים כובש,
כשהוא לא יודע דבר
אבל בכל זאת מתעקש
דווקא בליבך
להתמקם הוא מבקש,
כשאת מעיזה לספר לו
שהוא הבעלים
שלפני כן כבר עשית
יותר מדי חושבים
שלקחת את כל האומץ
וחישבת ת'סיכויים
שידעת בדיוק מה הולך לקרות
וכבר נשטפת בהסברים
ששמעת את התשובה
והפנמת את המילים,
כשאת חושבת לעצמך -
זה הכל דברים צפויים
כשאת מבינה ואת יודעת
אבל נקרעת לגזרים

אז את בדממה דומעת
ונשברת מבפנים.