דידי משה / לילה הזוי |
אני מוכה תדהמה,
נכבש ללא מלחמה,
עולם חדש שבערב נולד.
כעת מולכת הדממה,
ושליחה, שר השינה.
רק ירח חוטא ומחטיא
את האפילה בחדר מנסר.
על פניי מרקיד אור בתולי,
ואני בקוריו שבוי כעש,
מפרפר בכנפיי חרישית
מרעיש בהזיות על הדף.
סחוט מסיים,
גופי מתקפל,
אל הלבנה מתכחש,
באפילה מתעטף,
מתחבא מפני האור,
מזמזם לעצמי שיר בראש,
את השתיקה חייב לשבור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|