|
הולך בסיבוב חוזר ונשנה.
המטרה לא ברורה.
בלי טעם ובלי שום רצון.
ממשיך ללכת.
והיא כל הזמן לצידי,
חושבת שרואה את האור.
ואני עיוור, מסתכל קדימה ורואה בתים בצבע אפור.
עיניה נפקחות לרווחה והיא בורחת.
ואני נשאר לבד באבדוני. |
|
|
מכירים את זה
שאתה חושב באמצע
הלילה על משהו
ממש, ממש, ממש
מתוחכם, ואתה
יודע שאתה חייב
לכתוב על זה
סלוגן כי כ ו ל
ם יצחקו מזה,
ואז כשאתה קם
בבוקר אתה לא
זוכר מזה כלום? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.