|
הולך בסיבוב חוזר ונשנה.
המטרה לא ברורה.
בלי טעם ובלי שום רצון.
ממשיך ללכת.
והיא כל הזמן לצידי,
חושבת שרואה את האור.
ואני עיוור, מסתכל קדימה ורואה בתים בצבע אפור.
עיניה נפקחות לרווחה והיא בורחת.
ואני נשאר לבד באבדוני. |
|
|
אני הולך לבלות
את השבוע הקרוב
בחמ"ל בבור של
הקריה, כמה
קומות מתחת
לאדמה, כולל את
השבת האחרונה
בחודש. זה מקום
צפוף, אפור,
נטול חמצן
ומסריח.
אני חושב שהצבא
צריך לממן לי
ואליום. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.