לפני לא מעט שנים בארץ רחוקה

הגיחה אל אויר העולם תינוקת שמנמנה

אהבוהה הוריה הטובים עד אין סוף

שיחקו משחקים , הקריאו שירים ו

הקפיצו אותה למעלה עד למרומים.



בארץ הלא מאד רחוקה משם,

הגיח לאויר העולם תינוק שמנמן

לא היו לו הורים טובים לאהוב

לא משחקים ולא שירים עד אין סוף

הוא היה לבדו בעולם לבדו בעולם

שלא יתן לו טוב לעולם.



עברו שעות ימים ושנים

והתינוקות ההם כבר לא ילדים:



התינוקת השמנמנה היא כבר אישה יפה וצחורה,

יש לה בית גדול וכלבה חצר גדולה

ומשחקים לשחק פרחים ופירות

שאי אפשר לפספס

שלוש ארוחות ביום וגם נס

וגם אלף ואחד חברים

שיאהבו אותה תמיד לעולמים.



ובארץ אחרת התינוק הוא כבר גבר,

יש לו ספסל משלו וגם גרב

פעם ביום ארוחה לתפארת

הוא מוציא מהפח של גברת מגונדרת

וגם אלף ואחד חברים

שיאהבו אותו תמיד לעולמים.



בבוקר אחד שימשי ונעים

אז באו סביבם כל החברים

צחקו ואכלו מיטב מטעמים

יום ההולדת של אותם התינוקים.

ואותו בוקר שימשי ונעים

עם ציפורים מצייצות וריח טעים

רוח חמימה והמון פרחים

הביא איתו גם שני חיצים:

אחד טועה שכוון אל הגנב

שניסה לקחת את שמלת הזהב

של התינוקת שמנמנה שעכשיו היא אישה

ומוטלת על המדשאה דוממה..

והחץ השני כוון אל ליבו

של התינוק השמנמן שגנב את לחמו

שעכשיו מוטל גם הוא דומם

על כר הדשא וליבו מדמם.







by me.