|
הדוד עם כובע המגבעת
שבא מאי שם,
מאלו שהיו מחלקים
סוכריות לילדים
וגורם להם שמחה
בשבת בשחרית או מנחה.
דוד עם מבטא יידיש קל
וזיכרון שאינו אוכל,
עצבות קלה בעיניים
ומבט מתגלגל לשמיים.
וקדיש ויזכור
מי יזכור?
המצבה הגדולה
בבית העלמין
בבאר שבע, חולון או סגולה,
קהל המלווים הדל
מעולם שהיה וחדל.
מקום הישיבה על שמו
לוח ההנצחה לאביו, לאמו
בבית הכנסת הישן.
עם נוסח התפילה הנושן.
קול אחד נאלם
מעולם הולך
ונעלם. |
|
|
שיר הלל
למקלחת:
הו מקלחת,
מקלחת,
המקום בו כל
בוקר וערב, אני
מתקלחת
הו מקלחת,
מקלחת,
המקום בו אחותי
מתגלחת,
האמבטיה, הטוש,
והשיש,
צינור הגומי
והאפרכסת ממנה
יוצאים המים,
הו מקלחת,
מקלחת,
איך אבא היה
מריח בלעדייך??
מושר בפי המוני
העם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.