בצל יער רחום
לא ינוע לא ינום
קול קורא קול בוכה

נערה קטופה לבדידותה
צמאה לחום ואהבה
משקולות שנאה  עקורה
מפרים את שורשי נפשה

עצים ישקטו בהינף ידה
בגלים רוחות ילטפו כאבה
ברחמה מגדלת אפלה
לא לה הוא עתידה

בין השקט לניצני הסערה
מפלים יפלו אל נהרות ליבה
על גבעה תלולה אהבה תלויה
מחכה לזועק למענה

קסמה הוא כאב בלתי נודע
שקט מושך נגיע
בשדה ירוק אהבה כמה
אל טמא דמעה

אך אם רק תראה את נפלאות מעמקי נופה
אם תצליח לגעת בליבה
כל ניצן יפרח לעץ פליאה
כל טיפה לים של אהבה