סבסטיאן בי / רואנדה |
ביצר אנושי להרס ושקיעה
קור אימים מקפיא
את קישוטי הדממה
ליל הקרב
כבר שפך את צלו
אל המוות
שדם לכבודו
תם זמן זהב
השאול איבד ניצוצו
יופי המוות נשר
כעלה לקיצו
במקומות נסתרים נוספים
כבר זורעים מלאכים
עולמות מזוועים נשכחים
אך עודנה טיפות השנאה אל חיכנו נופלים
אלוהים תמיד מנחם ילדיו
בפירות מתוקים
אסורים וטמאים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|