ארבל הכרמלי / מחשלים אהבה |
בדרכי אהבה משכרת.
פוסע לאיטי,
נשען עליך לעיתים,
וביום שכושלות ברכייך-
את נשענת עליי.
ביחד מתאמצים לצאת מהביצות
ולהגיע אל אזור הסירות,
אתן, נשוט אל חוף זהוב
שאין בו אבנים פוגעות,
שם נוכל, כל בוקר, לפקוח עיניים
ולקבל מהשחקים חיוכים שבעתיים,
לצחקק על ספי דלתנו
בזוכרנו, איך קיפלנו צרותינו
אשר חישלו אהבתנו,
איך סתמנו גולל על דמעותינו
אשר הרוו ערגותינו,
ובאנו אל המקום בו פורחים כוכבים
ונקצרים מידי אוהבים.
18/05/05
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|