הניצוץ המתוק בעייניך,
שאולי לא היה מעולם.
החיוך הרחב על פניך,
שהולך ונעלם.

לא היה דבר מעולם,
כנראה שגם לא יהיה.
כמו נייר מקופל כפרח,
שנזרק, לפני שהספיק לפרוח.

השקרים הקטנים שאמרת,
לא חדלו, והמשיכו לרדוף.
הסודות, שממני הסתרת,
התגלו, והמשיכו לנשוף.

לא היה דבר מעולם...

אני, אני איני כועסת עוד.
אני, אני איני עצובה כלל.
הרגש הנותר בי הוא רק...
אכזבה, אכזבה על הילד הטוב,
הילד הטוב שהלך ונעלם.

הניצוץ המתוק,
החיוך הרחב,
השקרים הקטנים,
הסודות שממני...

לא היה דבר מעולם...