|
אל ביו עינייך היפות אני מביט
איפה היית ומה עשית
ההסתיר הגורל את פניו אליך שוב
רואה אני את הפגם אך לא מוצא
אל תוך נפשך הגדולה אני מביט
כה רבות הראו לך החיים
אך גם את התהומות הם פערו
יודע אני כל זאת אך לא שותק
אל תוך לבך השותק אני מתבונן
מה שם קרה שהוא כך נסגר
הפגעו הזדים כה חזק עד שלא עמדת
ספרת לי כל זאת ואני עדין נכנס
נוגע אני בך ולא חש שום דבר
לא בידיי אני נוגע אלא בנפשי
עתה שהתגברו הרוחות הועפתי גם אני
לא יודע למה ולא איך אנו נשוב להיפגש |
|
|
צבוטאותי
וקוטאותי הלכו
לאומן 17 וביקשו
חשבונית,
קוטאותי חטף
מכות רצח
וצבוטאותי הלשין
למס הכנסה...
מי נשאר?
עמוס מהמוסד
מנסה להסביר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.