שיר ישן שמצאתי במגירה


כתם הלידה בצדה הימני של הבטן
כמה לשפתיך
ועיניי העצובות לא זכו להשתקפות
מזה כמה ימים
כמה מוגנת אני כשאנחנו אחד
וכמה געגועים מגבירים תחושה של בדידות
שכבתי עם גבי חשוף אליך
בזמן שטיילת עם מכחול על גבי
מצייר לנו טיפות גשם
מכות על מטרייה שחורה
ואני מצחקקת לי
מקפצת ונותנת לטיפות להרוות את נשמתי
שרה שירי גשם
בזמן שאתה אוחז בידי
מונע שלא אדרוך בשלוליות.
אני ילדה קטנה
שעוטה מסכה של מבוגרת
סטייל תל אביב אריסטוקרטיה
ואלכוהול נקי לגוף
הזרקת לי את התמימות לוורידים
ועטפת בידיך כדי למנוע שטף דם
מחזיר אמיתיות שנלקחה
ומזכיר לי איך זה להרגיש
מה זאת אהבה.