|
שיר ישן שמצאתי במגירה
כתם הלידה בצדה הימני של הבטן
כמה לשפתיך
ועיניי העצובות לא זכו להשתקפות
מזה כמה ימים
כמה מוגנת אני כשאנחנו אחד
וכמה געגועים מגבירים תחושה של בדידות
שכבתי עם גבי חשוף אליך
בזמן שטיילת עם מכחול על גבי
מצייר לנו טיפות גשם
מכות על מטרייה שחורה
ואני מצחקקת לי
מקפצת ונותנת לטיפות להרוות את נשמתי
שרה שירי גשם
בזמן שאתה אוחז בידי
מונע שלא אדרוך בשלוליות.
אני ילדה קטנה
שעוטה מסכה של מבוגרת
סטייל תל אביב אריסטוקרטיה
ואלכוהול נקי לגוף
הזרקת לי את התמימות לוורידים
ועטפת בידיך כדי למנוע שטף דם
מחזיר אמיתיות שנלקחה
ומזכיר לי איך זה להרגיש
מה זאת אהבה.
|
|
|
למה אני לא
מדברת בעיתון או
ברדיו כי זה אף
פעם לא מספיק
אני יכולה לתת
להם לשחות במעי
הגס שלי וזה לא
יהיה מספיק
מלוכלך בשבילם
אני יכולה לתת
להם להריח את
הנוד של הבוקר
מתחת לשמיכה
וזה לא יהיה
מספיק מסריח
בשבילם
אני פשוט לא אחת
שעושה פירסיניג
ברקטום
ומצתלמת צילום
קלוזאפ לשער של
אחד מעיתוניי
סוף השבוע |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.