חשבתי שהכל יהיה בסדר, באמת שהאמנתי בכך. לקחתי הרבה אוויר
ובסוף כיביתי את הנרות שעל העוגה. זהו, הגעתי לגיל 40. אני
זוכר כשרק הייתי בן 39 איזו חגיגה הייתה לי אז, דווקא עצובה,
בדיוק מישהו מת מהרעלת מזון. מי ידע אז שהמזון שהגשתי לא היה
טרי? אבל עכשיו אין טעות כזו ודווקא כולם נראים שמחים מסביבי
ואני ממשיך להגיד לעצמי שזה לא רק האלכוהול שהם שותים.
עוגת היום הולדת נפלה כי איזה ילד רץ והפיל אותה, נראה לי הבן
של השכנים. אני כל מה שרציתי זה חגיגה שקטה, או לפחות שקטה
יותר מזו של שנה שעברה. ה-D.J. שהזמנתי לפחות הגיע הפעם. הוא
בא האיחור רק של שעה והתחיל לשים שירים ששנאתי כל חיי. איזו
מסיבה זו היתה.
הלוואי שהייתי כמו ה- D.J. הזה, אנשים שונאים את המוסיקה ולא
רוקדים אבל לו זה לא מפריע והוא ממשיך לחייך ולהחליף דיסקים,
אולי אחרי המסיבה אני אשאל אותו איך הוא יכול.
אז רקדתי קצת, ניסיון נואש לגרום גם לאחרים לרקוד. מוזר, אבל
זה עבד. ה-D.J. הסתכל עלי ולחש "תודה", כנראה גם הוא בן אדם,
החלטתי שאחרי המסיבה אני אדבר איתו, הוא נראה לי אדם באמת
נחמד.
אנשים התחילו לעזוב, אמרו שזו היתה מסיבה טובה ושהם לא יכולים
לחכות עד שאני אהיה בן 41, לפחות הם מחכים לזה. כרגיל בסוף
נשארו הדודה המשוגעת ואני, אבל הפעם גם ה- D.J. נשאר, איך
שמחתי שהוא שם, הדודה כבר התחילה להפחיד אותי. לפחות יש לה גיל
להאשים. אני מפחיד אנשים ואני רק בן 40. אני מקווה שה- D.J. לא
מפחד כי אני צריך לדבר איתו בסוף.
הדודה היתה צריכה הסעה כרגיל, אמרתי ל- D.J. שישמור על הבית
ואני אולי אגדיל את הטיפ שאתן לו בסוף. אחלה ה- D.J. הזה, אני
אעשה איתו שיחה ארוכה אחרי הכל.
שמתי את הדודה בביתה ונסעתי חזרה. כל מה שחשבתי עליו היה ה-
D.J. הזה ואיך שעכשיו יהיה לי חבר חדש. חבר טוב, אבל קודם צריך
לדבר איתו, כמה טוב שהגיעה סוף המסיבה.
הגעתי הביתה, והכל היה מבולגן, מסכן ה- D.J. חשבתי לעצמי,
בדיוק היום באו שודדים. קראתי לו, לא ידעתי את שמו אז התחלתי
לצרוח D.J., D.J. אבל הוא כנראה לא שמע אותי, מסכן, חשבתי
לעצמי, השמיעה שלו נהרסה כבר מכל התיקלוט הזה.
בסוף הבנתי שאם הכסף נעלם והכל נעלם וגם ה- D.J. נעלם אז כנראה
יש קשר בין הדברים. חבל, רציתי לשוחח איתו. מי ידע שהוא גנב.
לא נורא, במסיבה הבאה לא תהיה טעות וכולם יראו שמחים מסביבי
וגם אז אני אגיד לעצמי שזה לא רק האלכוהול שהם שותים.