|
נתתי לה זמן
נתתי לה את כול הזמן
נתתי לה אהבה, ללא גבולות
והיא נעלמה באפלה
האם את יכולה להגיד לי
מה עשיתי
מחפש אור לשפוך על הפרשה
אני לא זוכר את פנייה
עבר כבר שנים רבות
מנסה לחפש את המפתח
לדלת הסתרים
הנה אמרי לי את שעת המוות
את השקרים שלי אמרת
כשהיינו לבד
שלך אני לנצח
מחוברים בשנאה
הרקומה בדם
אני רץ בקו המשווה
מנסה למצוא דופק בידיך
אך הלב חלול
ושלי שותת דם
במחשבה עלייך
אני בשבילך דף חלק
ואת אלוהית
כמו טפיל לא נותן לי לנוח
הנה אמרי לי את שעת המוות
את השקרים שלי אמרת
כשהיינו לבד
שלך אני לנצח
מחוברים בשנאה
הרקומה בדם
יש לך אהבה חדשה
ואותי שמת בפינה
אך עדיין לא בקשתי שתמותי... עדין
את הולכת דרכי
אני אף פעם לא אעשה את זה לך |
|
|
עוד לא כתבתי
סלוגן עוד לא
שלחתי שיר, עוד
לא ראיתי מי זה
האדיוט שאני לא
מכיר!
אה אהה עוד לא
קילקלתי די
הבועז והחברה
יורדים פה לחיי
אה אהה,
נראה לי שאני
מוקף,
אני מתנתק מייד
וממציא לי שם
חדש!
לו יהי, בשיר
לאדיוט
מהטכניון,
מוגש כמחווה של
רצון רע, ודוגמא
לאיך מבצעים
מחאה אמיתית
בבמה!
זה פשוט יותר
מתוחכם יותר
ועושה פחות רעש! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.