אונייגין איב / הבוקר של מחר |
לא היה כאב, הוא גם לא בא מחר
היו דמעות של אחרים
אני לא רציתי לבכות
בין כל התמונות והזיכרונות
המשיכו לדלוק הנרות
הם נדלקים שוב
פעם בשנה
אך לא רק אז אני נזכר בך
נזכר בשנה האחרונה
כשהרגשתי אותך מתרחקת
התקרבתי כמה שאפשר
עד שהגיע השקט
בבוקר של מחר
מוקדש לסבתא
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|