|
ישבתי בייאוש בקצה המסדרון
נשענתי על הקיר המתקלף
מולי הדלת הנעולה
אור בקע מחור המנעול
ומנגינה מרגיעה נשמעה משם
דפקתי את הראש בקיר
כמה פיסות טיח נשרו לרצפה
נפלתי לרצפה וראשי נחבט
מתחת לדלת ראיתי את האושר
זה היה המראה האחרון שראיתי
חיוך נפרש על פני שקפאו
החיוך האחרון... |
|
|
לערבים יש את
אום-כול-תום
לצרפתים את ז'אק
ברל לאנגלים יש
את הביטלס
לאיטלקים יש את
פבארוטי לטורקים
יש את גליקריה
לרוסים יש את
ויסוצקי לשוודים
יש את אבא למלטה
יש את
האירוויזיון
לאמריקה יש את
אלביס ולנו יש
את יפה ירקוני
ושושנה דמארי.
עמוס מהמוסד
מרצה בבית ציוני
אמריקה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.